בפוקט קונים נדל"ן לא על החוף, אלא בתוך חיי היומיום. לכן, בחירת אזור מתחילה לא בנוף יפה, אלא בתרחיש השימוש בנכס.
טעות הקונים הנפוצה ביותר בפוקט נשמעת יפה אך יקרה: "אני אוהב את החוף הזה." הבעיה היא שנדל"ן לא קונים על החוף, אלא בתוך חיי היומיום. ואם אתם לא גרים בכסא נוח מסביב לשעון, אז מהר מאוד מתברר שלא רק הים והשקיעה חשובים, אלא גם הדרך, התשתיות, צפיפות השטח, סוג השכנים, דגם ההשכרה ותחושת הסביבה חצי שנה, ולא שלושה ימים לאחר ההגעה.
אם מסתכלים על האי דרך עיניו של קונה, סביר לחלק את פוקט לא לעשרים גלויות, אלא לכמה אזורים לוגיים גדולים. העיקריים שבהם הם צפון מערב ודרום מערב. זה נראה פשוט על המפה. בחיים, ההבדל ביניהם מורגש חזק יותר ממה שאנשים רבים חושבים בצפייה ראשונה.
הדרום מערב נמצא Rawai, Nai Harn, Kata, Karon ומקומות שכנים. יש יותר מהמרקם הישן של האי, יותר מהשגרה שכבר הוקמה, יותר מהחיים הגולים מבלי לנסות להיראות מבריק מדי. הדרום נוח כי הוא כבר מזמן מיושב: מסעדות, חנויות, שווקים, ספורט, בתי ספר, מערכת אקולוגית ביתית מוכרת. יחד עם זאת, הוא צפוף יותר במקומות, הכבישים צרים יותר והבניינים עצמם בוגרים יותר.
הצפון מערב הוא Kamala, Surin, Bang Tao, Layan, Cherngtalay, Nai Thon, Nai Yang, Mai Khao. זה המקום שבו הפנים החדשות של פוקט מורגשות בצורה החזקה ביותר: מותגים בינלאומיים, סגנון חיים של מועדונים, פרויקטים נמוכים מודרניים, קהילות וילות פרימיום, מסחר טוב וסביבה אורבנית ארוזה בצורה מסודרת יותר.
Cherngtalay והקישור Bang Tao-Layan בולטים בנפרד. זה כבר לא רק "אזור אופנתי". זהו אחד ממרכזי כוח השוק העיקריים. כאן ברור במיוחד כיצד תשתית, שירות וביקוש בינלאומי מתאחדים להיגיון השקעה אחד.
ראוואי ונאי הרן, בתורם, חזקים עם אנרגיה שונה. יש שם יותר שהות לטווח ארוך, חיי היום יום רגועים יותר, יש הרבה אנשים שממש גרים באי, ולא רק מבלים את העונה. הדרום פונה לרוב למי שלא רוצה לקנות נכס בחבילת נופש סטרילית.
מבחינה מעשית יותר, בחירת שכונה צריכה להתחיל בתשובה לשאלה משעממת אחת: מי ישתמש בנכס? אם אתה לבד, אתה צריך סביבה נוחה בכל יום. אם אתם דיירים משפחתיים, בית הספר, השקט, השירות והסביבה הרגילה חשובים. אם יש ביקוש לחופשות קצרות, זמינות החוף וחוזק המפעיל מחליטים. אם אין תשובה, מוקדם מדי לבחור אזור.
