תאילנד אולי לא נראית כמו הכלכלה הגדולה ביותר של האזור, אבל שם טמון כוחה: שילוב של תיירות, תעשייה ומחזור השקעות חדש.
אם תסתכל רק על הכותרת על צמיחת התמ"ג של תאילנד בשנת 2026, אתה יכול למשוך בכתפיים בספקנות. הבנק העולמי צופה צמיחה של כ-1.6%, בנק תאילנד צופה 1.5%. לא נשמע כמו כוכב רוק בכלכלה עולמית. אבל בהשקעה, הבעיה היא לרוב לא שאנשים לא קוראים את המספרים. הבעיה היא שהם קוראים רק את השניים הראשונים.
כן, הצמיחה כרגע מאופקת. היא נתונה ללחץ מסחר חוץ חלש, רמות גבוהות של חוב משקי בית ותיירות שלא התאוששה במלואה. אבל זה גם נכון שתאילנד עוברת שינוי מבני חשוב במקביל. ולמשקיע זה לרוב חשוב יותר מאחוז התמ"ג עצמו בשנה מסוימת.
במחצית הראשונה של 2025, הבקשות לקידום השקעות באמצעות ה-BOI הגיעו ל-1.06 טריליון באט, עלייה של 139% משנה לשנה. מתוכם כ-70% הגיעו מהשקעות זרות ישירות. המגזר הדיגיטלי צמח חזק במיוחד: מרכזי נתונים, שירותי ענן, תשתית לשחקני טכנולוגיה גדולים. זה כבר לא סיפור על "עבודה זולה באסיה". זהו סיפור על מדינה שמנסה לתפוס מקום בשרשראות ערך חדשות.
הבנק העולמי מדבר ישירות על השלב הבא של הצמיחה של תאילנד: ייצור ירוק, אלקטרוניקה, רכיבי EV, ציוד סולארי, מכשירים חסכוניים באנרגיה. הייצור עדיין מהווה כרבע מהתמ"ג, מה שאומר שהבסיס התעשייתי של המדינה לא נעלם. תאילנד לא הופכת לכלכלה של שירות אחד, וזהו ניואנס חשוב מאוד לשוק הנדל"ן.
על פי התחזית של בנק תאילנד, המדינה יכולה לקבל בברכה כ-35 מיליון תיירים זרים בשנת 2026 ולהניב כ-1.5 טריליון באט הכנסה מתיירות. כלומר, התיירות נשארת נהג ענק, אבל כבר לא היחידה. זה מה שהופך את הרגע הנוכחי למעניין: למדינה רגל אחת בכלכלת השירותים, השנייה בשדרוג תעשייתי וטכנולוגי.
זו לא הפשטה לשוק הנדל"ן. נדל"ן לא צומח מעצמו מהשראה. הוא זקוק לעבודות, הגירה, אשכולות צריכה חדשים, חברות בינלאומיות, תחבורה, בתי ספר, מרפאות וכסף לטווח ארוך. כשמרכזי נתונים, אלקטרוניקה, לוגיסטיקה ושירותי רווחים גבוהים מתחזקים במדינה, זה משנה תחילה את מפת הפעילות העסקית, ולאחר מכן מדביק את המחיר למ"ר.
תאילנד היא לא השוק הרועש ביותר בעולם כיום, אבל הוא אחד מאלה שבהם הבסיס חשוב יותר מהרעש. ועל הבסיס הזה צומחים בדרך כלל הסיפורים הכי ברי קיימא בנדל"ן.
